טיפים בדרך לתיעוד הוידיאו הראשון שלכם

אחת הבעיות של להקות בתחילת דרכן היא לצלם את חומרי הוידיאו הראשונים שיוכלו להעלות לרשת. במידה וללהקה יש תקציב ראשוני להקדיש לוידיאו (תמיד עדיף צוות מקצועי  במידה וניתן), לרוב התוצאה היא שאחד החברים של הלהקה (עם קצת מזל, זה החבר עם החצובה) מצלם את ההופעה בעצמו. יובל אראל נותן לכם כמה טיפים שיכוונו את החבר ויעזרו לכם להגיע לתוצאה הטובה ביותר.

פוסט זה נכתב ע”י יובל אראל. חובב מוזיקה אמיתי שמזה עשור מתעד עם מצלמתו את סצינת הרוק בארץ. יובל מנציח מילים, סיפורים, תמונות וקטעי וידיאו מסצינת מוסיקת האינדי המקומית.

עוד על יובל אראל תוכלו למצוא בבלוג שלו, יחד עם ביקורות, תמונות וקטעי וידיאו מהופעות.

מכיוון שבפוסט זה אספר על אפשרויות העומדות לתיעוד וידיאו של מוזיקאים עצמאיים, בעקבות ניסיוני בתחום, אתחיל בכמה שורות עלי…

התחלתי לפני כעשר שנים עת החליט שאול גרוסברג, מי שהיה בעל תוכנית רדיו בתחום הרוק המתקדם, עיתונאי מוסיקה ויוזם “מועדון הרוק הישראלי” בשנות השבעים בבית לסין בתל אביב לשוב ולנסות להרים סדרת מופעים לזכר אותם ימים ולהקות בתחילת המאה הנוכחית.

התחלתי את ביצוע התיעוד באמצעות ציוד צילום די מיושן יחסית, מעבר לשימוש במצלמת תמונות הסרטתי את ההופעות באמצעות מצלמת וידיאו של סוני על גבי קלטות, עובדה שהצריכה באותה עת לשבת שעות רבות על הפיכת חומר הגלם לכדי סרטונים, קלטות או תקליטורים לצפייה.

מתוך העשור הזה ניסיון ולקחים שאולי יעזרו גם לכם, האמנים העצמאיים.

נתחיל מההתחלה

בחירת מצלמה:

הכל כמובן הנו שאלה של תקציב, קיימות היום בשוק מגוון רחב של מסרטות ווידיאו על גבי מדיות בקשת מחירים מכמה מאות שקלים ועד כמה עשרות אלפי שקלים, נצא מנקודת ההנחה שאנו מבקשים להשתמש במסרטות המוגדרות כ- HD היי דפינישן, דגם המאפשר להציג לאחר מכן את החומר המוסרט על גבי מסכים גדולים ובחדות רבה, החברות המובילות כיום בשוק זה הן סוני, ג’י וי סי, סאמסונג, קנון ופיליפס, מניסיוני אני ממליץ על ציוד של חברת סוני בשל החדות, בהירות בתמונה ובשל איכות הקלטת הקול הן באמצעות מיקרופון פנימי או בתוספת מיקרופון חיצוני.

איפה ממקמים את המצלמה?

מיקום המצלמה נקבע ע”פ גודל האולם.

מקום גדול
כאשר מדובר במקום היכול להכיל קהל רב עדיף להעמיד את המסרטה מאחורי הקהל, ביצירת מעין משולש שווה שוקיים המוכר מהאזנה למערכות שמע סטריאופוניות, כאשר העבודה הנה סטטית ברובה אולם תוך מעקב מוקפד אחר ההרכב המוסיקלי המופיע, כאשר ניתן דגש לזמר ולנגנים על פי ההתרחשות, צילומי תקריב (זום) על פני הזמר, צילומי תקריב על מיתרי ואצבעות הגיטריסט המוביל בעת נגינת קטע סולו וכך עם שאר הנגנים. כאשר הקהל מגיב למוסיקה, לדעתי, עדיף לסגת אחורה עם העדשה ולהכלילו בתחום התמונה, על מנת לנסות ולהעביר את התחושה הכללית והאנרגיות במופע לצופה בסרט.

מקום קטן:
לעומת זאת האולמות הגדולים, כאשר מדובר במופעים במקומות אינטימיים יותר, כאשר כמות הקהל איננה עוברת את העשרות, עדיף להיות צמוד לבמה, בדרך כלל ממש בשורה הראשונה, מרחב נשימה מהאמנים ולכוון את המסרטה באופן אישי אל הנפשות הפועלות על הבמה בצילומי תקריב הרודפים אחריהם גם בתנועתם לצדדים או אפילו כשהם יורדים אל תוך הקהל הצופה בהם.

קצת לגבי סאונד:

בתיעוד סאונד בהופעות יש להביא בחשבון כי צילום שיבוצע מאחורי הקהל עלול לתעד גם קולות בלתי רצויים מהקהל (לדוגמא: שיחות שאינן רלוונטיות), לכן רצוי במקרה שכזה להציב את המסרטה במקום מוגבה גם שלא תוסתר תמונת הבמה וגם על מנת להתרחק מקולות הקהל ולקבל ישירות את הסאונד מהמשולש שהזכרתי בתחילת הפוסט.

כאשר מדובר בצילום מחזית וקרבת הבמה יש להיזהר מרעשים המגיעים מרמקולי הבאס, או מבוקסות הסאונד המשדרות למוסיקאים עצמם בשוליה הקדמיים של הבמה.

המצב האידאלי, במידה וניתן, יהיה לחבור מכשיר הקלטה לקונסולת הסאונד הכללית של המופע, דבר הדורש תיאום בין האמנים לטכנאי הסאונד במופע, כיום ניתן לחבר אפילו סמארטפון עם תוכנת הקלטה לקונסולה על מנת להקליט את הצלילים הנקיים. את פס הקול כקובץ 3MP ניתן לאחר מכן לצרף לסרטון באמצעות תוכנת עריכת וידיאו.

כמה טיפים למשקיעים מביניכם:
רצוי לתאם גם עם האחראי על התאורה לפני ההופעה, כבר בשלב החזרה תוך הפעלת ציוד הווידיאו, על מנת למנוע מצב בו פנסי תאורה כגון לדים יזרימו עוצמת אור חזקה מידי אל תוך עדשת המסרטה ולמעשה “ישרפו” את התמונה, רצוי על כן לתאם לפני המופע עם הציוד איך התוצאה מתקבלת ולהכווין על פי זאת את מיקום הצבת המסרטות או כיוון הפנסים במופע.

כמובן שבמידה ואתם מתכוונים לצלם את ההופעה ממרחק יש להביא בחשבון את הסטייה הגודלת של רעידות וויברציות, ולכן להציב את המסרטה על גבי חצובה, גדולה כקטנה, העיקר שתהיה יציבה לחלוטין לאורך כל זמן הצילום, ישנן כיום מסרטות שניתן לשלוט בזום שלהם באמצעות שלט רחוק, רצוי לבדוק זאת בשלבי החזרה…

לסיכום,
אני רוצה לאמר לכם, מוסיקאים צעירים ועצמאיים, המבקשים דרכים לשווק את עצמם בין היתר ברשת האינטרנט, אין צורך בהפקה יקרה, פשוט תמצאו את החבר, או החברים, בעלי מצלמות או מסרטות, המוכנים לתרום מאמץ במהלך ההופעה ולעסוק בתיעוד ווידיאו, מי בחזית הבמה העוקב אחריכם ללא הרף, ומי בזוית מרוחקת יותר המתעד את התמונה הכללית, כל הנוכחים על הבמה, זווית והתנהגות הקהל תוך כדי המופע, חומרים אלו בשלב מאוחר יותר בעבודה מסודרת מול מחשב ותוכנת עריכת ווידיאו עממית יכולים להפיק סרטונים המשווקים את המסר המדוייק שהתכוונתם להעביר בזמן כתיבת המוסיקה ובעת הביצוע שלה בהופעה עצמה. מכאן הדרך ליוטיוב קצרה ביותר, פחות מחצי דקה לוקח לפתוח חשבון באתר זה ומכאן, במהירויות הקיימות כיום ברשת האינטרנט לא יעבור זמן רב והסרטון המבוקש יופיע באתר, אליו תוכלו להפנות כותבים, סוקרים, בלוגרים, עיתונאים ומפיקים.

בהצלחה!

בונוס לחברי רשימת התפוצה:

איך בעזרת מצלמת פוקט אחת ופחות משעה עריכה השיגה להקה ישראלית סיבוב הופעות אירופאי?

סיפור נוסף מאת יובל אראל מצורף במיוחד לחברי רשימת התפוצה.

_____________________________________________

 כנסו עכשיו לבלוג של יובל אראל או לערוץ היוטיוב שלו הכולל מאות סרטונים שצולמו בהופעות ממקומות שונים, זוויות שונות וציוד משתנה.