איך ליצור מרצ’נדייז שהקהל שלכם ירצה לקנות?

לאורך השנים, מרצנדייז היה חלק בלתי נפרד של תעשיית המוזיקה. אם אלו חולצות של להקות מטאל ואם זה תחתיות של הביטלס, מפרטים חתומים, פוסטרים, מחזיקי מפתחות ואם לוקחים את המקרה של Kiss אז גם בובות, קומיקסים, הלבשה תחתונה, נעליים, ציורים, מסכות ובעצם כל דבר שאפשר לייצר מגומי, בד, פלסטיק או מתכת. מרצנדייז קיים מהרגע הראשון בו זיהו את הפוטנציאל הכלכלי הנוסף שאפשר לעשות ממנו.

התפקיד של מרצנדייז בחיי המוזיקאים הוא חשוב. מעבר לעוד ערוץ הכנסה נוסף עבור להקות מבוססות, מרצנדייז הוא גם חלק מתהליך השיווק והמיתוג של להקה. הלוגו, הדפס או ציור שמופיע על הפריט הם הרחבה של המותג של האמן. בין אם זה עטיפת האלבום, תמונה של הלהקה או איזשהו אובייקט שמייצג את הלהקה (פינק פלויד והחזיר המתנפח, הרולינג סטונס ולוגו השפתיים המוכר). מרצנדייז זו הזדמנות מצויינת עבור האמן לבסס את ערכי המותג שלו או לפתח מערכת זהות מותגית נרחבת יותר.

מהבחינה השיווקית זו אפילו הזדמנות גדולה יותר. המרצנדייז הוא כמעט בגדר פרסומת שלכם שהמעריצים של האמן לוקחים איתם לכל מקום. תחשבו על חולצות של איירון מיידן או אואזיס או אפילו חולצה של פורטיס. זה כאילו שהמעריץ שלכם לוקח איתו פוסטר ענק שלכם לכל מקום שהוא הולך אליו. בשלב מתקדם יותר, בו יש מספיק מעריצים, זה אפילו אחד מהסימנים שבונים סביב האמן קהילה. עכשיו למעריצים של האמן יש דרך לזהות אחד את השני ברחוב. המעריצים עכשיו יכולים להשתמש בלהקה שאותה הוא שומע כחלק ממה שמגדיר אותו עבור אנשים אחרים – כי הם רואים אותו עם החולצה / מחזיק מפתחות / כובע של האמן. המרצנדייז הוא חלק חשוב בבניית הקהילתיות סביב המוזיקה.

בישראל, לצערי, מרצנדייז הוא לא דבר שבשגרה. יש מעט להקות שעושות מרצנדייז ועוד פחות להקות שעושות את זה נכון. הטענה הרווחת היא שזה לא כלכלי או שאין בסיס מעריצים רחב מספיק שיקנה את המרצנדייז. אבל להקות שעשו את הצעד הזה כמו שצריך לרוב יוכיחו אחרת. החולצות של אטליזמככבות בהרבה מאוד הופעות, “אונילימצליחה להפתיע כל פעם מחדש עם רעיונות וגימיקים מגניבים (שרוולים ממותגים, כפפות מיוחדות) ויש עוד כמה דוגמאות מצוינות.

יש קשר בין כמה להקה מוכרת לכמה קל יהיה למכור מרצנדייז. ללהקות צעירות זו משימה מאוד קשה כי הן פחות מוכרות, יש להן פחות למי למכור ואנשים פחות אוהבים לזהות את עצמם עם מותגים מוזיקליים (להקות) שעדיין לא אומרים כלום לקהל הרחב.
אם אתם חושבים שהפסקה הזאת היא האישור העצמי שלכם להגיד הנה, אני עוד לא צריך לעשות את זהאז אתם טועים. מה אם נגיד, בהתחלה, סימן הזיהוי של החולצות שלכם לא היה הלוגו של הלהקה? מה אם היה לכם תיק עם עיצוב ממש טוב? או כובע עם אמירה מצחיקה? או פוסטרים יפיפיים של טיפוגרפיה? הרשימה הזאת יכולה להמשיך עוד הרבה.

אתם צריכים ליצור מרצנדייז שהוא מוצר בפני עצמו ולתת לו ערך מוסף כלהקה. אתם צריכים לייצר מרצנדייז שהקהל שלכם ישמח לקבל / לקנות ולהתחיל ליצור את המודעות בקטן. תשתמשו במוצרים הנלווים של המוזיקה שלכם כדי להרחיב את המסר לקהל שלכם.

אם אפשר למכור את זה. קיס עשו את זה.

4 דרכים ליצור מרצנדייז שהקהל שלכם יאהב וירצה לקנות:

  1. מה אחרים עושים?
    כמו כל מוצר חדש, חשוב לעשות את המחקר שלכם ולבדוק מה פועל יותר טוב. אם מסתכלים על תעשיית הרוק / פופ לאורך השנים אפשר להבין בקלות שחולצות זה אחד הדברים הבסיסיים שלהקות עושות. אפשר להניח שזה משהו שיחסית תופס ואתם צריכים להבין איך לייצר את החולצה שהקהל שלכם יאהב (אם אתם מכירים את הקהל שלכם אתם יכולים לכוון כל פעם מדוייק יותר). תקבלו רעיונות מדברים שלהקות אחרות עושות ותנסו לעשות בעצמכם. אם ראיתם רעיון מגניב של להקה מחול אין סיבה שלא תחזרו עליו עם המותג שלכם.
  2. מה הקהל שלכם צריך?
    התחלתם סיבוב הופעות לחורף? חמשת ההופעות הבאות שלכם הן בין נובמבר לפברואר? אולי הקהל שלכם צריך כרגע דווקא מטריות? אולי כפפות לידיים? צעיפים? תשמרו את הטי שירטים הקצרים לקיץ. אפשר ללכת עם זה גם יותר רחוק. יש לכם קהל שרובו מעשן? תכינו מצתים ותחלקו אותם. כולם צריכים מכשירי usb בימינו לא? אז למה לא לתת משלכם? מה הקהל שלכם צריך ביום-יום שאתם יכולים לספק לו את הפתרון אליו. תמצאו את המוצר הזה – תמתגו אותו עם הלוגו שלכם (ברמה שתחמיא או לפחות לא תשתלט יותר מדי על המוצר עצמו כדי להוריד חסמים מהקהל החדש). תתחילו את תהליך החשיבה שלכם ממה הקהל שלכם צריך ואז תבינו איך אתם מייצרים אותו עבורו.
  3. תשאלו אותם ישירות:
    אתם מחפשים פעילויות מגניבות לפייסבוק? אתם מחפשים משהו אינטראקטיבי לעשות עם המיילינג ליסט שלכם? צרו קשר עם המעריצים שלכם, תשאלו אותם מה הם היו רוצים מכם! מומלץ לתת כמה כיוונים פוטנציאליים כדי לעזור להם לשתף איתכם פעולה (הרבה יותר קל לבחור בין ארבע סוגי מוצרים פוטנציאליים מאשר להמציא עבורכם את המוצר, למרות שבהחלט מומלץ שתעודדו אותם לעשות את זה). אם למשל, כבר בתחילת נובמבר הייתם מוציאים אימייל למעריצים שלכם ואומרים להם היי חברים, עוד רגע חנוכה ואנחנו רוצים להדפיס חולצות ממש מגניבות שתרצו לקבל כמתנה לחג, הנה העיצובים שחשבנו עליהם – איזה מהם הייתם רוצים לקבל לחג?” הייתם מקבלים מושג די טוב לגבי מה הם רוצים מכם, משיגים אינטראקציה עם הקהל ופותרים את הדילמה שלכם.
  4. תהפכו את זה לתחרות – גשו לעמוד הפייסבוק, תכנסו לטוויטר ותבחרו האשטאג מיוחד מי שיעצב את התיק הכי מגניב ויקבל הכי לייקים / חשיפות על הקיר וכואנחנו נכין 100 יחידות מהתיק הזה עם החתימה הייחודית של המעצב ונמכור אותו כמוצר רשמי שלנו / כל הכסף ילך למעצב / יקבל פרס של 500 שקל וכו‘. המעריצים שלכם ישמחו להשתתף בתחרויות בהם הם יכולים להציג את הכישרון שלהם. כל אחד מהם ידחוף את הרעיון שלו קדימה וייתן לכם חשיפה ובסופו של דבר מי לא ירצה להשוויץ מול החברים שלו שהתיק שהוא עיצב מככב במרצנדייז של להקה?

להקות צעירות לרוב חוששות מהדפסת חולצות או בכללי, להיכנס להוצאות נוספות לפני שהם מרגישים שיש להם גב אמיתי מהקהל שלהם. במובן מסוים, זה נכון, אבל לא צריך לקפוא ולא לעשות כלום. החוסר עשייה הוא האויב הכי גדול שלכם.

תנצלו את זה שאתם עדיין קטנים כדי ליצור מוצרים ייחודיים. יש לכם 30 איש בקהל? תייצרו 20 חולצות שיהיו סולד אאוט מהר. תשתמשו במצב הזמני הזה, בו הלהקה שלכם עוד לא גדלה ותפתו את הקהל הראשוני שלכם בזה שיהיה לו פריט שבעוד כמה שנים יכול להיות שייחשב לנדיר מאוד. (כל מי שאי פעם לבש חולצה של סוניק יותמלפי Daydream nation יבין את זה.

ככל שאתם יותר בתחילת דרככם אתם צריכים להשקיע יותר בפיתוח הקהילתיות אצל המעריצים הראשוניים שלכם. הם אלו שיגדילו את התפוצה שלכם בסופו של דבר. תשתמשו במרצנדייז שלכם כקשר מחבר ביניהם. אם עשיתם חולצות – תדאגו שהגרעין הקשה של המעריצים יקבל אותם גם אם הם מקבלים את זה בחינם. תעודדו אותם לשים את החולצות להופעות (מי שבא עם החולצה מקבל 50% הנחה וכו‘) ותעזרו להם לעזור לכם בזה שתתנו להם דברים שהם יכולים להשתמש בהם ולקדם אתכם.

תעשו מרצנדייז יפה, כיפי ושימושי. תעשו מרצנדייז שעומד גם בפני עצמו ותקלו על המעריצים שלכם להפיץ את הבשורה.