הסיבות בגללן לא היה פוסט חדש ב“מוזיקאי במשרה מלאה” הן מגוונות. חלקן סיבות אישיות וחלקן נוגעות ישירות למוזיקאים (ספרון חדש,סבב הרצאות מתוכנן ועוד דברים מעולים שתשמעו עליהם בהמשך), חלקן נוגעות לפרוייקטים אחרים שאני מתעסק בהם.
אני רוצה להרחיב בכמה מילים על אותם “פרוייקטים אחרים“. אני לא אכנס להסברים מה הם וכו‘ כי הפרטים עצמם לא משנים. הדבר היחידי שאני כן אפרט עליו בנושא הוא שעבדתי מול יזמים צעירים בתחומים שונים. שיחות אישיות, ייעוץ וכדומה.
בבסיס הקונספט של “מוזיקאי במשרה מלאה” עומדת ההבנה שבימינו מוזיקאי עצמאי הוא יזם לכל דבר. בדיוק כמו אותם יזמי אינטרנט וסטארט-אפיסטים שונים איתם עבדתי לאחרונה. אין שום הבדל בין אחד לשני.
בשני המקרים מדובר באנשים אשר מנסים להגשים חזון מסויים (אם הוא טכנולוגי ואם הוא מוזיקלי), הם נאלצים לגייס כספים (אם זה כסף להקלטת אלבום או כסף כדי לשלם למתכנתים נוספים), אם הם מנסים לעורר איזשהו עניין בפרוייקט שלהם (ליצור “באזז” סביב אפליקציה חדשה או ליצור “באזז” סביב האלבום חדש או שיר ראשון). הניואנסים הם שונים. אבל המקום הוא אותו מקום.
מישהו שיוצר משהו חדש מתוך חזון וביטוי אישי שצריך כסף כדי להגשים את החזון שלו, להתפרנס מהחזון שלו ולהביא אותו לתודעה. אין שום הבדל אמיתי בין אמן עצמאי ליזם הייטק צעיר.
יש הבדל אחד מאוד קריטי בין יזמים לבין מוזיקאים עצמאיים. והיא הגישה למושג “עשייה“.
הגישה פה היא מאוד שונה ומאוד קריטית. יזמים בוחנים מה הם הצעדים שהם צריכים לעשות והם מסגלים לעצמם את התכונות שהם צריכים כדי לממש את החזון שלהם. אם זה דורש למידה של נושא חדש, מיומנות חדשה או מחקר. הם ניגשים לעשות אותו. לא משנה מאיזה תחום היוזמה שלהם הגישה שמובילה אותם היא To get it done. הם מראש יודעים שהם עומדים להתעסק עם המסביב אבל הם יעשו מה שהם צריכים כדי שהמוצר הזה יצליח.
בתחילת דרכי , אפילו לפני שהתמקדתי ביח“צ (שאח“כ הפך לייעוץ) ניהלתי אמן מ-א‘ עד ת‘. בניתי לו אסטרטגיה, תוכנית עבודה, אפילו את האתר והעיצובים של היוטיוב והמייספייס עשיתי בזמנו. הייתי עובד על זה ימים ולילות. התוצאות לפעמים היו טובות ולפעמים ממש ממש גרועות. אבל באותה השנה למדתי פוטושופ, למדתי איך לבנות אתר, למדתי לערוך סרטונים, לכתוב קומוניקטים, למדתי את הבסיס לחוזי התקשרות מול גורמים חיצוניים. למדתי כל כך הרבה דברים שלא הייתה לי שום גישה אליהם קודם – פשוט כי התחייבתי מול האמן שאני עומד להיות זה שמקדם אותו וביחד נפתור את הבעיות גם בחוסר תקציב הכלכלי שהיה לנו.
הגישה הרווחת אצל מוזיקאים היא “אחי, אני לא איש שיווק, אני עושה מוזיקה“. “אחי אני לא מבין באינטרנט ופייסבוק זה, אני רק רוצה לעשות מוזיקה“. ההתבצרות הזו ב“אני רוצה לעשות רק מה שאני יודע לעשות” היא מה שמכשיל מוזיקאים רבים כל כך. קריירה של מוזיקאי היא דבר ארוך ומסובך. היא כרוכה בהמון כישורים טכניים וחברתיים. אמן עצמאי, כדי להצליח חייב להתמודד איתם.
מוזיקאי עצמאי חייב להבין שכדי להצליח הוא צריך לפתח תכונות נוספות מעבר לתכונות הבסיסיות שהפכו אותו למוזיקאי. לכתוב מוזיקה טובה היא השלב הראשון בלבד. אם לא תדעו לפתח את הכישורים האישיים שלכם (לדוגמא ללמוד לערוך וידיאו ברמה סבירה, להכיר את הבסיס של פוטושופ, לקרוא קצת על אתרי מדיה חברתית וכו‘) הטווח פעולה שלכם תמיד יהיה מאוד מצומצם. אל תיבהלו אם יש דברים שאתם לא יודעים לעשות, אל תפחדו לעשות טעויות, אל תפחדו להתייעץ, להיכנס לאינטרנט ולקרוא דברים חדשים. ככל שתטעו יותר – תלמדו הרבה הרבה יותר.
מה עם יחצ“נים, מנהלי מדיה חברתית, בוקינג וכו‘? גם לבנות סביבכם צוות מנצח זה חלק חשוב מתהליך הלמידה ובעיניי הוא נושא שלם בפני עצמו. “איך להקיף את עצמכם באנשי המקצוע הנכונים” הוא נושא מרתק ומורכב בפני עצמו. אתם המנכ“ל של החברה של עצמכם. תקחו שליטה על הקריירה שלכם. תחקרו אותה ותפתחו אותה.
בעיקר תעשו, ,תלמדו ותטעו.
זו העצה הכי חשובה שאוכל לתת לכם.
אני מבין שהפוסט הוא על מוסיקאים עצמאיים אבל היה ראוי שגם יקום דור חדש של מנהלים טובים (אולי כבר יש)
ככמוסיקאי ההשקעה הגדולה שלי, היום יומית היא במוסיקה, בפיתוח הקול, בהשתפרות תוך כדי עשייה תמידית.
היום, בגלל הפיתויים והאפשרויות הרבות מוסיקאי מוצא את עצמו חולה במחלת האימייל קוקאין והפוסטינג, לכן חשוב
לדעת מתי להתנתק מהתקשורת ולהביא את הפנים שלך החוצה.
אבי
ההבדל העיקרי בין יזמי היי-טק ומוסיקאים הוא שחברת סטארט-אפ יכולה לגדול לתאגיד מרוויח, או לעשות אקסיט בחו”ל ולהרוויח מיליונים, בזמן שאצל מוסיקאים… אין באמת דבר כזה. לא בארץ. נכון שיש סיכוי אחד למיליארד שהלהקה תהפוך לסנסציה בינלאומית ותמכור מיליוני עותקים וכרטיסים ברחבי העולם, אבל היחס בין להקות ישראליות שעושות אקזיט ובין מוסיקאים ישראליים שמצליחים ברמה הזאת נוטה באופן ברור לכיוון ההיי-טק.
אתה יודע מה, עזוב אקזיט – היחס בין הסיכוי שחברת סטארט-אפ תעשה *איזשהו* רווח לעומת מוסיקאי או להקה… אפילו אלה שזוכים בלוטו של הפלייליסט לא תמיד מצליחים לכסות את ההוצאות.
אבל חוץ מזה, כל מה שאתה אומר נכון.
אני אנסה לענות לשניכם:
אבי,
אני מסכים שיהיה נחמד לראות מנהלים מוצלחים חדשים. גם כמוזיקאים וגם כיזמים יש חשיבות מאוד גדולה להקמת צוות מוצלח סביבך. זו תורה בפני עצמה – לדעת איך לבנות צוות מנצח ולעבוד איתו בצורה המקסימלית.
מוזיקאי, צייר, מתכנת עו”ד צעיר, כל יזם שהוא מתעסק בעשייה הבסיסית של המוצר שלו (המוזיקה, הציור או לעבוד ולייצג את הלקוחות שלך ) במקביל, כל אחד צריך גם לחשוב איך לקדם את עצמו. אני אקח לדוגמא משרד צעיר של עורכי דין. הם מבלים את הזמן בלצוד את הלקוחות שלהם, לשרת את הלקוחות הקיימים בצורה הטובה ביותר, להשיג חשיפה עיתונאית, לחשוב על דרכי שיווק חדשות לעסק. כנ”ל לגבי רופאי שיניים, יזמי הייטק ועוד.
הראשון שצריך לנהל את הפרוייקט שלך – הוא אתה.
שיר,
הרווח הכלכלי בין יזמי הייטק למוזיקה הוא לא מה שעושה את ההבדל. יזם הייטק גם מסכן הרבה הרבה יותר כסף ממוזיקאי מתחיל באותה מידה. זה הכל פרופורציונלי. הוא מסכן יותר בהתחלה בשביל הסיכוי להרוויח יותר.
לגבי הנושא של רווח בכללי, אם הפוטנציאל הכלכלי שלך מונע ממך לנסות להתמקצע כמה שיותר ולעשות את המאמץ הטוב ביותר שלך (שים לב, אני לא אומר מגבלה כלכלית, אלא פוטנציאל כלכלי) אז מראש אתה בעסק הלא נכון.
לגבי אמנים ורווחים – יש הרבה מאוד אמנים ישראלים (ואני לא מדבר רק על אמני פלייליסט וכו’) שמתפרנסים מהמוזיקה שלהם. אבל כמוזיקאי, הרווח עצמו לא אמור להיות המניע שלך, אלא חלק מהמטרה – להתפרנס מהמוזיקה שלך. אבל זה לחלוטין סובייקטיבי.
מקווה שחידדתי ועניתי לכם קצת.
שיר – זה ממש לא נכון. יש סטטיסטיקה גלובלית שכזו לגבי פרויקטים, חברות, עסקים, וכו’ ש-9 מתוך 10 נכשלים ונסגרים. נראה שיש הרבה יותר מוזיקאים כושלים מחברות היי-טק כושלות, אבל זו אשליה גדולה. שומעים רעשים וצלצולים כשסטארטאפ אחד מצליח, ולא שומעים כמעט כלום כשחברות נופלות ונסגרות, אלא אם כן מדובר בחברות ענק. הייתי בהרצאה של יוסי ורדי, משקיע ויזם סדרתי בחברות היי-טק. הוא אמר שהיו לו קומץ חברות שעשו אקזיטים והצליחו, אבל שרוב החברות נסגרו או שהוא צריך לסגור אותן. יש ים של תחרות מאוד אגרסיבית בהיי-טק ולא כולם שורדים אותה. אז יש גוגל, ופייסבוק, ומיקרוסופט, כמו שיש מיוז, ליידי גאגא, וברוס ספרינגסטין.
רועי – מסכים איתך לגמרי שמוזיקאים צריכים להגדיל ראש ולהיות נכונים ללמוד דברים חדשים מאשר להרים ידיים לסוג של פאטאליזם שכזה של “עזוב אותי אחי, אני מבין רק במוזיקה”. עם זאת, יזם היי-טק ומוזיקאי זה לא אותו הדבר. זה נכון שיש הרבה תכניתנים שנהיים יזמים, אבל זה לא אומר שהם יזמים טובים. צריך לדעת הרבה דברים מעבר לתכנות בשביל להקים חברת היי-טק וצריך עוד אוסף גדול של כישורים. יש אנשים שלומדים ומשתנים או שמלכתחילה היה להם את הכישורים המתאימים, ויש אנשים שממש אין להם, מה שעלול להסביר לא מעט כשלונות היי-טק.
למעשה חברות התקליטים של פעם הם היזמים, והמוזיקאים התכניתנים שלהם. גם ההקבלה הזו לא מדויקת, אבל היא הרבה יותר טובה. חברות התקליטים התעסקו בכל העניינים העסקיים שקשורים בליצור מוזיקה ודאגו להביא את הכשרונות המתאימים ללייבל כדי להגשים את חזון החברה. המודל הזה נשבר, והרבה משקל נפל לכתפי המוזיקאים הגם ככה עמוסות.
אבל אתה לא חייב לעשות הכל בעצמך בתור מוזיקאי. אפשר להביא מעצב לאתר, עורך לוידאו, איש בוקינג לקביעת הופעות, וכו’. אם אין כסף לשכור כאלה, אז להיות יצירתי – לנצל קשרים וחברים עד המקסימום, אולי לעשות ברטר תמורת כישורים שלך (הופעת בית תמורת אתר? סרנדה לחברה תמורת עריכת וידאו?). אולי להעזר אפילו במעריצים מוכשרים של הלהקה, כמדומני מנהל אתר היהודים הוא מעריץ שלהם.
בכל מקרה, אני ממליץ בחום על ספר מאוד מעניין ומאוד קריא בנושא יזמות בשם The E-Myth Revisited. הוא מדבר על הטעות הזו כשהטכנאי מנסה להיות מנהל ויזם שהם פרסונות אחרות לגמרי, ואיך לבנות עסק כמו שצריך מלמטה.
אגב, יש בעיה ב-RSS של הבלוג. אני מנסה להרשם לפוסטים, אבל מקבל במקום זאת הרשמה לתגובות. כדאי לך לבדוק את זה.
ברור שהסיכון הכלכלי מונע מהרבה מוזיקאים להעיז וללכת על החלום.
כל הדיבור על להתנהל נכון ולבנות עסק מלמטה, נהדר.
ועם זאת, הלמטה הזה זה דורש עשרות אלפי שקלים (במינימום) להקלטת אלבום ולבניית מומנטום.
שאלת מיליון הדולר היא מאיפה מביאים את הכסף ההתחלתי. (הלוואי מיליון…)
כנראה שמי שיש לו תשובה לשאלה הזאת, לא ימהר לענות עליה.
ובכל זאת אני זורק את השאלה לחלל הפוסט.
לעבוד ולחסוך. או לקחת הלוואה ולעבוד כדי לכסות אותה זו דרך יעילה, אך ארוכה ולא יצירתית.
אז אם יש למישהו רעיונות, או שמע על הברקות שכבר נעשו בגיוס כספים,
שתפו אותנו.
תרשו לי לענות על השאלה:
ראשית אציין שגם אני בדילמה הזו,
התחלתי בתקופה האחרונה לכתוב להלחין ולשיר
אני גם מלחין וגם כותב וגם יודע לשיר ב״ה
אבל כנראה שזה לא מספיק,
אבל אקצר במילים על מנת לסיים את הסוגיה החוזרת ונשנית וזה לא רק במוסיקה אלא בכל התחומים והיא:
בחיים הקצרים והיפים שלך תעשה מה שאתה באמת אוהב
תלמד כמה שיותר שיכול למנף את היכולות שלך אבל תיזהר גם לא לשקוע יותר מידיי ותאבד אם מה שאתה הכי אוהב (רמז מוסיקה)
ועכשיו אני אפרט
אולי אלחין מוסיקה…?
רגע, אולי גם אחבר מילים…
ובעצם אולי גם אשיר … (עד כאן הכל תקין…)
אבל צריך אולפן, אבל זה עולה הרבה כסף,
טוב אז נאלתר משהו זמני בבית ואחרי שיישמעו אותי ישקיעו בי…
אבל צריך ללמוד עריכת סאונד ומוסיקה (טוב נו יש יוטיוב ויש יוטורנט נוכל להוריד את התוכנה הכי טובה בחינם…)
רגע אבל התוכנה מאוד מסובכת
טוב אמרנו מקודם יש יוטיוב
עברו שנתיים לא הוצאתי כסף מהכיס
עכשיו צריך להפיץ את זה אז יאללה נעשה קליפ
אז צריך ללמוד עריכת ווידאו צילום וידאו
הדרך עוד ארוכה
בסוף בסוף זה השלב של גיוס כספים ללכת למכור בבסטות למכור בסיטונאות או אולי להשקיע בשוק ההון ולראות שיש יותר כסף במקומות אחרים שהם לא מוסיקה אבל זה לא באמת חלום חיים
בקיצור-שקענו עמוק!
הרבה שנים התבזבזו!!!
טוב נחזור למוסיקה בגיל 30
אבל עכשיו הקול צרוד בגלל הצעקות בבסטות ובגלל הלחץ במכירות בשוק ההון התחלתי לעשן
ועכשיו אני כבר לא צעיר חוץ מזה….
בקיצור שורה תחתונה וחביבה:
עשו מה שאתם הכי אוהבים תתמקדו רק בו ומעט מסביב לא צריך הרבה רק טעימה קלה מסביב תכנו מהעשייה הכנה ואמיתית שיוצאת מנשמתכם ואם אתם טובים במה שאתם יודעים לעשות הכי טוב אתם תצליחו בגדול ותעשו הרבה כסף
בחסידות יש דרך ארוכה וקצרה ודרך קצרה וארוכה
אני אישית בוחר בארוכה וקצרה
מה שיילך לכם הכי הרבה לאט זה יניב לכם תשואה הרבה יותר גדולה והכי חשוב שיהיה לכם סיפוק הכי גדול משחשבתם!!
מקווה שעניתי על השאלה.